ילדים בגן נוהגים לדקלם "סבלנות, סבלנות לא קונים בשום חנות" מכירים את המשפט הזה ?

מה המשותף בין אושר לאופטימיות ושמחת חיים. אף אחד מהם לא קונים בחנות, את כל אלו אפשר רק לפתח בתוכינו. זו לא עבודה קשה.

 כן ! זו עבודה, אבל ממש כדאית, מתגמלת ושווה לנסות.

בואו נתחיל מהבסיס, מההתחלה.

כמה מהשאלות המתבקשת הן : מי אני ? רק גוף ? או גוף ונשמה, או אולי נשמה בגוף ?

אלו נושאים מרתקים וארחיב עליהם בפוסטים אחרים

טיפ ראשון להשגת אופטימיות ושממנה מגיעים לשלווה פנימית ואושר.

סליחה –  ללמוד לסלוח לעצמי ! כן לסלוח לי עצמי

נכון לא קל, אבל בהחלט אפשרי.

נניח התחלנו לבשל, שמנו את הסיר על הכיריים. פתאום הטלפון מצלצל ו.. שכחנו מהסיר על האש, התוצאה התבשיל נשרף, נדבק לסיר. או גלש ולכלך את הכיריים

מבאס נכון?

מה עושים ?

אפשרות אחת אחרי שמורידים מהכיריים, מנקים וחושבים איך למנוע את הפעם הבאה.

אפשרות שנייה להתעצבן, להתרגז, לבכות, להאשים, לכעוס או למרוט את השיער.

בחיים זה קורה לא רק במטבח, בהרבה מצבים, עשיתי טעות / פישלתי, אמרתי משהו שלא בזמן או במקום משהו שעדיף לא לעשות או להגיד, בקיצור התנהגתי שלא כשורה ואז…

תמיד יש שתי ברירות

אחת שגוררת אותי כמערבולת למטה והשנייה מעלה אותי למעלה

באפשרות הראשונה אומרים: אוי, מה עשיתי, איך יכולתי, לחזור ולשחזר בראש שוב ושוב את הטעות ולהיכנס למערבולת של כעסים ודיכאונות ונגררים למטה

או: האפשרות השנייה לומר: אופס, טעיתי (ולהיזכר במשל הסיר)

כשאנחנו מכירים בטעות אנחנו מחפשים פתרונות.

מחפשים פתרונות ולא אשמים.

ואז אנחנו מגלים משהו מדהים, ככל שנסלח לעצמינו יותר כך תגדל היכולת שלנו לסלוח לאחרים. (לבעל, אישה, הורים, ילדים ולחברים)  ומתחילים לבנות ספירלה חיובית. ספירלה שמעלה אותנו .

ומעגל הסליחה גדל והולך. ככל שנסלח לנו יותר נסלח גם לאחרים יותר ויותר.

החיים מתחילים לקבל תפנית חיובית, תפנית שונה, תפנית עם משמעויות חדשות

וזהו הבסיס לאושר, לשמחה ולאופטימיות.

הפוסט הבא יהיה על "הנהלת חשבונות" רגשית.