בס"ד

רוב האנשים בעולם יגידו לכם שמאז ומתמיד הייתה להם נטייה לעזור לאחרים, או כשהם בחרו מקצוע הוא תמיד היה קשור בדרך זו או אחרת לעזרה לזולת

ואני מתכוונת לא רק למטפלים רפואיים סוציאליים או סיעודיים.

האמירה הזו כוללת גם עורכי דין, רואי חשבון, אדריכלים ועוד. לכל אחד מבעלי המקצועות האלו ישנה השאיפה לעזור לזולת

איך אני בוחרת את הדרך בה אוכל לעזור לאנשים בעולם ?

לכל אחד מאיתנו נטייה טבעית שונה, יש כאלו שהכישרון שלהם נוטה יותר לכיוון המספרים, או לנושאים יותר מילוליים ואחרים כמוני שמאז שהייתי ילדה קטנה אהבתי לטפל בפצעים, דם לא הפחיד אותי, ותמיד שאלתי את האמא שלי שהייתה אחות מוסמכת במקצועה שאלות בקשר למחלות ולבריאות הגוף.

המצב קבל תפנית חדה בחופש הגדול בין כיתה י' ל- י"א זמן שאותו ניצלתי ללימודי צרפתית והנהלת חשבונות.

ולמה ? צרפתית כי רציתי מאד לעבור לגור בצרפת לשנה והנהלת חשבונות, כי זו עבודה שאפשר לעשות אותה בכל מקום בעולם – כי מספרים הם מספרים.

כלומר הזו הייתה החלטה מאד מושכלת שהגיעה מדחף רגעי ויותר מהראש מאשר מהלב.

לפני ואחרי הגיוס לצבא, עבדתי בהנהלת חשבונות ואז עברנו לגור בקראקאס וונצואלה ושם המשכתי בעבודה זו.

אבל הרצון לעזור לא על ידי מספרים כי אם יותר במישור הבריאותי היה כנראה חזק ולכן במקביל לעבודה למדתי והתמחתי בכל הנוגע לבריאות הגוף והנפש.

כן, כבר אז בשנות ה-70 הבנתי את הקשר הישיר בין השנים (בגלל בעיות בריאותיות שלי שעליהם כתבתי כבר)

באותם שנים הייתי בטוחה שהבחירה של כל מה שאני עושה היא שלי ושלי בלבד. ואז יום אחד במספרה, אשתו של הספר התקרבה אלי עם ספר עבה ושאלה אותי:

"אסתר מתי נולדת, ואיפה ?" עניתי לה

ולהפתעתי היא התחילה לתאר לי את אבי ואמי מנקודת המבט שלי, את הרגשות והחוויות שלי אליהם

התגובה שלי הייתה: "אם את יכולה לדעת את זה לפי המפה האסטרולוגית שלי, אז איפה זכות הבחירה שלי ?"

היא לא ידעה לענות, ונתנה לי את מספר הטלפון של המורה שלה מוניקה האבל די-מינו

התקשרתי ושאלתי, מוניקה חייכה וענתה לי שאני מוזמנת לעשות את המפה שלי בשלמותה ושאם עדין יהיו לי שאלות אני יכולה להצטרף לקבוצה שתפתח בחודש שאחרי וללמוד אסטרולוגיה

להבין ולקבל תשובה על שאלת הבחירה הייתה מאד חשובה בעיני והצטרפתי ללימודים.

ההבנה העמוקה הגיעה רק לאחר שלוש שנות לימודים (מתוך השש שלמדתי בקראקאס) אנסה להסביר בדרך המשל

כל אחד ואחת מאיתנו מקבל גוש חומר – שממנו הוא אמור ליצור את שרשרת חייו

יש שיקבלו זהב, אחרים כסף, אחרים גוש קרח, ויהיו כאלו שיקבלו חול

אתם בטח חושבים, ואוו מסכנים אלו שקבלו קרח או חול וכמה ברי מזל הם אלו שקיבלו זהב, כסף או יהלום.

אבל…. אם נשאיר את היהלום זרוק בתחתית הארון האם הוא יועיל ? כמו כן, את הכסף או הזהב. אם נכין מהם תכשיטים ייחודים ומיוחדים ההצלחה תהייה גדולה יותר – נכון ?

ומה קורה לאלו שקבלו חול או קרח ?

הייתי בקוויבק, קנדה לפני כמה שנים וראיתי פסלים וארמונות מקרח ושמעתי שאפילו יש בתי מלון מקרח.

עבודות אומנות מחול על שפת הים ראיתם ? גם זה אפשרי

כלומר לא חשוב מה הפוטנציאל שנקבל החשיבות היא מה נעשה איתו

עוד דוגמה מחיי היום יום שלנו

הולכים לשוק וקונים ירקות ופירות – יהיו כאלו שיכינו מהם מטעמים ואילו האחרים ישתמשו בחלק קטן מהם ואת השאר ישאירו להירקב

בשעת הלידה שלנו מצבור הפלנטות בשמים היה בסדר מסוים – וזהו הפוטנציאל איתו נולדנו – איך אני אגיב לתנודות החיים שלי ? זו הבחירה שלי, הצמיחה והגדילה – רק בי הם תלויים.